קבלו את בן-זוגי ירון, בפוסט אורח מפתיע (אולי הכי הפתיע אותי). 10 עובדות שלא ידענו (ואולי גם אתם) על אוסטרליה.
אהלן. כמי שחולק עם יערה והבנות את מרבית הנסיעות בעולם שאתן ואתם נהנים לקרוא עליהם בבלוג, אני שמח להתארח כאן בפוסט אורח אוסטרלי. אני מטייל מושבע ותרמילאי בנשמה, וחיכיתי להגיע לאוסטרליה שנים רבות. לפני המסע לכאן חשבתי שיש לי איזה תפיסה די ברורה על איך תהיה אוסטרליה, אז חשבתי…
קבלו עשרה דברים שהפתיעו אותי ואותנו במסע שלנו בארץ הקנגורו:
1- איפה המסיבה?
בכל הטיולים והמסעות שעשיתי בעולם פגשתי מלא אוסטרלים ואוסטרליות. הם לרוב היו “חיות מסיבה” שחוזרים הכי מאוחר מהבילוי, רועשים (וחייכנים) ושיכורים ומוכנים to go wild. כשבאנו לאוסטרליה גילינו שברוב המוחלט של המקומות, ברגע שיורדת החשיכה האורות כבים בבתים ובעסקים, אומרים לך good night בשעה 17:00 ובאמת הולכים לישון מוקדם. מלבד איזורים מאוד נקודתיים בסידני ובמלבורן, התרבות האוסטרלית היא כזו שקמים מוקדם בבוקר והולכים לישון ממש מוקדם. אם אתם תוהים – ארוחת ערב אוכלים בחמש-חמש וחצי. בדיעבד הבנו שכנראה האוסטרלים כל כך רגועים בבית, שאיך שהם נוסעים לחו”ל הם עפים על החיים כי אשכרה יש חיים במדינות אחרות אחרי שש בערב 🙂
2- מישהו רוצה קפה?
אחת ההפתעות הנעימות שגילינו מרגע שנחתנו ביבשת הדרומית היא שיש קפה מעולה כמעט בכל פינה. תרבות הקפה האוסטרלית סופר מפותחת וגם בחורים נידחים אפשר למצוא אספרסו/הפוך ממש טעים (שמענו סברה שזה מגיע מתחרות שהייתה בין המהגרים האיטלקיים ליוונים- למי יש קפה יותר טוב). אבל….בתי קפה באוסטרליה פתוחים עד 14:00 בצהרים (!). הניסיון להשיג קפה הפוך אחרי השעה הזו שווה לניסיון למצוא אוצר בתוך הר געש לוהט – פשוט אין סיכוי. גם בערים הגדולות בתי הקפה נסגרים ב-14:00 ויש בודדים שמעיזים ופתוחים עד 15:00. כמה ישראלים שפגשנו שחיים באוסטרליה כמובן משתגעים מהסיפור הזה אבל התרגלו וקנו מכונת קפה טובה מאוד לבית.
3- מי כיבה את האור?
ללכת ברחובות עיירה או עיר באוסטרליה בשעות החשיכה, העניין דורש עיני חתול, פשוט כי הרחובות בקושי מוארים עד בכלל לא. זו תופעה שחוצה ממש את כל המדינה באופן גורף. לנו היה ממש קשה להתרגל לזה – גם כי התחושה של ללכת ברחוב בחושך הרבה פחות נעימה מאשר ברחוב מואר. מסתבר שהאוסטרלים באופן מכוון שמים מעט מאוד תאורה ציבורית ברחובות ובכבישים, גם כי התושבים מבקשים שהאור מהרחוב לא יכנס להם לבתים, גם לשם החיסכון וגם בהתחשבות בחיות הבר הליליות.
4- רוצה לעבור את הכביש? תן לאוטו לנסוע קודם
המרחקים העצומים של אוסטרליה מתחברים לתרבות מוטורית מפותחת ביותר כי בתכלס בלי רכב אי אפשר להגיע כמעט לשום מקום. האוסטרלים לקחו את זה צעד אחד קדימה, ונותנים עדיפות בכביש קודם כל למכוניות ולא להולכי רגל (!). מלבד מעברי חצייה מסומנים היטב (בעיקר ליד בתי ספר), הנהגים האוסטרלים לא יעצרו להולך רגל שמנסה לחצות. זה לא בגלל שהם לא נחמדים (הם דווקא סופר נחמדים) אלא בגלל שזה פשוט לא בתרבות שלהם.
5- מתי כדאי להיות רעב?
תוך ימים ספורים באוסטרליה היפה גילינו שיש קולינריה יחסית מוצלחת, אבל כמו המון דברים אחרים – זה צריך להיות לפי הכללים והחוקים. או במקרה של אוכל – שעות הפתיחה של מסעדות. העם היחסית צייתן ומסודר הזה (לא באופן הגרמני-שוויצרי אלא יותר קרוב לבריטי) פועל גם בקולינריה לפי שעות סופר מדויקות. ארוחת בוקר (breaki בלשון המקומיים) מוגשת בשעות 07:00-11:00, ארוחת צהרים 11:00-14:00 וארוחת ערב 17:00-20:00. לעיתים יש סטייה של חצי שעה לכאן או לשם אבל לא יותר מכך. אם חיפשתם לאכול ארוחת בוקר ב-12:00 סיכוי קלוש שתצליחו, כי המטבח סגר את תפריט הבוקר ב-11 בדיוק ואין חריגות (אף אחד האמת גם לא מנסה). מרבית המסעדות שעובדות בערב פתוחות רק בערב. כלומר מ-17:00 עד 2100 וזהו! ואם אתם במקרה רעבים ב-15:00? אז תלכו לסופר לקנות משהו כי המסעדות של הצהרים נסגרו ואלו של הערב עדיין לא עובדות….
6- לא היה כאן שלט “ים”?
אוסטרליה היא האי הגדול בעולם והיבשת הכי קטנה. כאי היא מוקפת ים מכל עבר והחופים באמת מגוונים ומרהיבים. כמות עיירות החוף שראינו ועברנו בהן הייתה עצומה וכמובן כל הערים הגדולות יושבות על הים. למרות כל הגולשים, השחיינים והספורט הימי המפותח – בערך בחצי מאוסטרליה לא נכנסים לשחות בים, מה שנקרא “לראותו מלבד” או מהסירה 🙂 מדוע? בגלל הכרישים, המדוזות והתנינים. כן זה לא צחוק, יש מלא טורפים רציניים בים ולכן למרות שהים עושה חשק אדיר וחם מאוד, למים לא נכנסים לשחות- לא בצפון וגם לא בחלקים גדולים של החוף המזרחי והחוף המערבי. יש גם שילוט ברור בנושא והאוסטרלים כאמור צייתנים (לגמרי בצדק בעניין הזה). אבל אין מה לחשוש, יש כמות עצומה של אגמים ומפלים שאפשר לשחות בהם אז מהר מאוד מבינים שעניין הים קצת פחות נורא….בטח מאשר לפגוש איזה תנין מול העיניים ….
7- מה השעה?
אוסטרליה מורכבת משש states ועוד “חצי” מדינה (northern territories) ושלטון פדרלי מרכזי. המרחבים הם עצומים, אז ציפינו שבמעבר בין האזורים במערב המדינה למזרח יהיה שינוי שעון בדומה למה שקורה בארה”ב לדוגמא. עם זאת באוסטרליה יש אזורי זמן לא רק בפערים של שעה אלא גם של חצי שעה (!). בהתחלה לא האמנו שזה באמת נכון, אבל וידאנו ואכן כך – כשנוסעים ממלבורן (השייכת למדינת ויקטוריה) לעיר היפה אדלייד (הנמצאת במדינת דרום אוסטרליה) השעון זז חצי שעה אחורה. סך הכל יש בכל אוסטרליה חמישה אזורי זמן, וכדי להגביר את הבלבול רק שלושה מהם מבצעים גם שינוי בין שעון חורף לקיץ. אולי זה החיים הרגועים והטובים שגרמו לשלטונות שם לייצר כזו שגעת של שעונים.
8- אינטרנט מהיר? Think again
אוסטרליה היא מדינה מערבית ומודרנית השייכת למדינות ה”העולם הראשון” בדומה למערב אירופה, ארה”ב, קנדה וכו’. יש לה כלכלה חזקה ותשתיות מרשימות ביותר של כבישים, חינוך, אנרגיה ועוד. יש גם רשתות סלולריות רבות. כשנוסעים בכבישים בלב האאוטבק האוסטרלי זה די הגיוני שאין קליטה סלולרית, אבל כשנמצאים בריכוזים עירוניים פעילים ומפותחים זה מדהים לגלות שה-WIFI הוא בין חלש לגרוע ביותר. הדבר ליווה אותנו במרבית האזורים באוסטרליה (מלבד אולי ב-NSW, המדינה אליה שייכת סידני). גם המקומיים מתלוננים על תשתיות אינטרנט איטיות או לא טובות. האינטרנט הסלולרי יחסית סביר אבל הרשתות בבתי קפה, בתי מלון ובתים פרטיים היו גרועות באופן כמעט אחיד. ניסינו ליהנות מהניתוק, לרוב גם מאוד הצלחנו.
9- רוצה לראות קנגורו?
כמובן שחיות הבר באוסטרליה זה אחד ההיילייטס ובצדק – יש מגוון חיות בר מרהיבות ומגוונות, כולל כאלו שמעולם לא שמענו עליהם (Echidna, Kookaburra, Cassowary, Pademelon, Quokka ועוד). כצפוי ראינו עשרות ומאות קנגורו עד כדי שכמעט הפסקנו להתרגש מזה, אבל לצערנו ראינו לא פחות קנגורו וחיות בר דרוסות מאשר חיות….בעיקר בטזמניה (האי הדרומי של אוסטרליה) יש בעייה עצומה של חיות בר שנדרסות, כחצי מיליון בשנה (!) רק בטזמניה. אנחנו השתדלנו לנסוע רק באור, אבל כל יום ראינו יותר מחיה אחת דרוסה בצידי הכביש. אגב זה לאו דווקא בגלל נהגים לא זהירים, אלא כי חיות הבר מתחילות להיות פעילות הרבה יותר בשעות הערביים לתוך החשיכה וכאשר באה מכונית עם פנסים במהירות, הם פעמים רבות קופאים במקום ולא בורחים.
10- מחפשים ריגושים?
האמירה הכי מפורסמת של האוסטרלים היא no worries. זוהי תשובה כמעט לכל בקשה מאיש שירות או בכלל שגורה במצבים רבים מאוד. יש לך פנצ’ר באמצע המדבר? No worries mate. יש בעיה באוכל שהזמנתי? No worries. החיים באופן כללי במדינה זורמים בצורה רגועה ונדמה שאין דאגות גדולות (לבטח לא מלחמות) אלא בגדול החיים טובים. הצד השני של המטבע הוא שאין גם ממש שיאים גדולים של ריגושים. אני הרגשתי שהאוסטרלים חיים במעין קו ישר שהוא סבבה. אמנם אבל אין נקודות שפל אבל גם לא שיאים גדולים. הרחובות נקיים, הטבע יפה, לא צריך לעבוד הרבה כדי להתפרנס סבבה, ואין גם איזה אמביציה גדולה ליזום או לעשות משהו יוצא דופן. משיחות שקיימנו עם לא מעט מקומיים הם הסכימו שזה הרוח השלטת. לא שזה רע, פשוט זה מאוד שונה מאורח החיים המזרח תיכוני וגם מהאמריקאי.
אחרית דבר:
לצד כמה מה”הפתעות” שהיו לנו במסע באוסטרליה, אין ספק שהיבשת הזו על חיותיה המדהימות והאנשים המקסימים נכנסו לנו ללב. הטבע האינסופי העצום והמרהיב ואורח החיים הנוח והמזמין גרמו לנו להרגיש נהדר בכל מקום אליו הגענו, ואני מקווה ומאמין שזו לא תהיה הפעם האחרונה שנגיע לשם 🙂
תודה
ירון
חתיכת מסע עברתם, חיצוני ופנימי, אישי ומשפחתי.
מאוד אוהב את הכתיבה הקולחת מלאת השנינות שלך.
תמיד מעניין לראות את הפער בין התפיסות (הלא מבוססות) שיש לנו כלפי מקומות ואנשים אל מול המציאות עצמה.
תודה! זו הכתיבה של ירון הפעם, אבל באמת גילינו כל כך הרבה דברים שלא ידענו או אחרים שחשבנו והתבררו כלא נכונים