איסטנבול או סוג של טיול שורשים

If the Earth were a single state, Istanbul would be its capital

Napoleon Bonaparte

הכל התחיל מזה שאבא שלי כתב לכולנו בוואטסאפ המשפחתי שהוא שוקל לנסוע לרוץ במרתון באיסטנבול ואולי נרצה להצטרף (לנסיעה כן? מה לי ולריצה של יותר מ 10 מטר אחרי הבנות שלי). באופן ממש לא אופייני למשפחה שלנו, סגרנו תוך כמה ימים סופ”ש באיסטנבול.

אחד החלקים הכי אהובים עלי הוא לבדוק מה קורה ביעד שאני נוסעת אליו, והחלטתי להתעלם מכל ההערות מסביב- “באמת?! איסטנבול?! זה בטוח?!” אז אני ירושלמית במקור, וגם פה לא ממש בטוח. עכשיו גם חודשיים אחרי שחזרתי אני יכולה להגיד לכם שלצערי הרגשתי הרבה יותר בטוחה שם מאשר פה.

חוץ מההמלצות המעולות שקיבלתי מחברות שנוסעות לשם על בסיס קבוע, אחד המקומות שהתחלתי לעשות דרכו חיפוש הוא הפינטרסט. החיפוש שם הביא אותי להמון בלוגים והמלצות נהדרות! תראו את תחילת תוצאות החיפוש, לא עושה לכם חשק?

________________________________________________________________________

אז אחרי טיסה, הדבר הבא היה לסגור מלון או דירה. אבא שלי הבהיר שאין לו עניין בדירה ושהוא רוצה ארוחת בוקר וכו’ אז הלכתי עם ההמלצה של החברות שלי על מלון משפחתי קטן. הוא התברר כהחלטה הכי מוצלחת של הטיול! (מורן ויערה תודה לכן שוב! אתן נהדרות).
Faik Pasha הוא מלון קטן הממוקם בשכונה הכי מגניבה באיסטנבול- צ’יהנגיר (Cihangir). שכונה היפסטרית, ליברלית וממש מגניבה, שהיא גם ממש צמודה לרחוב איסטיקלל- שהוא המדרחוב המרכזי באיסטנבול. 

המלון הוא בנין מאוד עתיק שעבר שיפוץ מקסים. יש ארוחת בוקר סופר מגוונת ומושקעת. היא מוגשת בבית קפה של המקום (שפתוח גם לאנשים מבחוץ). קירמה שהיא הבעלים וגם עובדת שם, היא האישה הכי נחמדה שתפגשו, היא נתנה לנו המון המלצות מצוינות ודאגה שיש לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

המקום ממוקם בחלק האירופאי החדש של איסטנבול- די מהר מבינים שהעיר הזו היא עצומה, וכמה ימים שם ממש לא מספיקים למצות אותה. אני אתחיל בכמה המלצות על השכונה של המלון. היא מלאה במסעדות, בתי קפה, חנויות אומנות, חנויות יד שניה ועתיקות- בקיצור גן עדן. יכולנו להסתובב שם כל הסופ״ש ועדיין לא לראות חצי. ממש לפני שעלינו על מונית לשדה התעופה, הלכנו מרחוב מקביל שהיו בו כל כך הרבה דברים יפים. בקיצור אני לאיסטנבול בטוח חוזרת.

כמה המלצות על אוכל. אני טבעונית ובאופן מפתיע אולי, אכלתי מעולה באיסטנבול! שתי מסעדות שהן ידידותיות לטבעונים ובכלל. Vegan Istnabul היא מסעדה ממש פשוטה וטעימה של זוג מקומי שפתח מסעדה טבעונית לחלוטין. בקומה מעל יש גם חנות נהדרת עם מוצרים טבעיים ומגבות חאמם זולות ונעימות.

ממש ברחוב ליד יש בית קפה שוודי, יש שם קפה מעולה שמכינים בצורה ממש מיוחדת ומלא מאפים. שווה קפיצה, אבל תהיו סבלניים:) הם לוקחים את עצמם מאוד ברצינות ומשקיעים ממש בהכנת הקפה. Swedish Coffee Point

לאורך כל הרחוב יש המון מקומות, מסעדות וחנויות, וממש בסופו יש מסעדה נהדרת, Journey– המסעדה מעוצבת נהדר ויש להם פשוט אוכל נפלא לכל ארוחה ביום (ממש לא רק לטבעוניים). 

זה ממש על קצה המזלג, יש המון המון אוכל טעים באיסטנבול, וכמובן יש גם אוכל רחוב טעים.
מאפה/ממתק שנקרא Tulumba טולומבה ואתם חייבים לטעום, תמצאו את אלה שהן גדולות יותר. כמובן שיש ערמונים על האש בכל פינה. מה צריך יותר מזה. 

אני לא אכתוב על המקומות המתוירים (והמקסימים ביותר!) שיש בעיר הזו, כי באמת שיש המון מידע בכל מקום. אל תפספסו את המסגדים ושייט על הבוספורוס. אבל אני חושבת שיותר מהכול, פשוט תסתובבו ברחובות. תפגשו שם המון אנשים נחמדים, אוכל טעים והמון חתולים מהממים!

בואו רגע נדבר על החתולים באיסטנבול. בכל העיר יש המוני חתולים, אבל בשונה מאצלנו (בארץ) שבעיניי רבים הם נחשבים חיית זבל, כזו שחיה בפחים וברחובות- שם, מתייחסים אל החתולים בכבוד ובהערכה. בכל מקום יש חתול שיכול לשבת על כסא בבית קפה או על ערימת שטיחים בחנות יד שניה. מכינים להם בתים מעץ, קערות מלאות אוכל והמון אהבה.

אחת החוויות שלא הייתי בטוחה לגביהן, וגם במהלכן היה מעט מביך היא -החמאם הטורקי. החלטנו להתגבר על המבוכה וללכת. קיבלנו המלצה על חמאם מקסים! kilic Ali Pasa Hamami, קליק עלי פאשה– נעים, נקי ביותר ומפנק. החמאם נבנה במאה ה 16 והמבנה מקסים. זו באמת חוויה חד פעמית, מרעננת ומצחיקה בו זמנית. דמיינו את עצמכם בענן של קצף:) אם אתם מחליטים ללכת, אז שימו לב שיש שעות מופרדות לנשים ולגברים, ושכדאי לקבוע תור מראש.

כמה המלצות על חנויות מקסימות שנתקלתי בהן בשיטוטים, ואני באמת ממליצה לכם פשוט לשוטט כי יש עוד המון!
Pupa Vela היא חנות ובית קפה קטן מאוד של אמנית קרמיקה נהדרת. היא מוכרת גם מוצרים של יוצרים אחרים.

ממש דלת ליד יש חנות וסטודיו לעיצוב Studio Lugo, סטודיו לעיצוב פנים, וגם מוכרים מוצרים מקסימים בחנות שלהם.

יש עוד המון חנויות קטנות, לחלקן אין בכלל אתר או פייסבוק, אז תצטרכו להאמין לי ולהמשיך לשוטט.
אני נשארתי עם המון טעם של עוד. אני בטוחה שאחזור לשם מתישהו בקרוב. כולל קפיצה לאיזמיר (משם באמת השורשים שלנו), אולי שם אני אמצא שטיח. זה מצחיק שכל הסופ”ש חפרתי לאחים שלי שאני חייבת שטיח טורקי מקורי ולא עשיתי את הקישור למשפחה. אבא של סבא שלי הגיע מהעיירה Milas ליד איזמיר. באותו זמן היו 45 בתי מלאכה שיצרו שטיחים וטקסטיל ומתוכם היו 42 בבעלות יהודים. סבא רבא שלי ניהל אחד מאלה, ולאחרונה גם גיליתי שהמקצוע של סבא שלי היה אורג. מעולם לא ידעתי את זה כי כשעלה לארץ עבד בכל מיני עבודות כפיים שונות. הנה תמונה מהמקום שבו היו מציירים את הדוגמאות לשטיחים (אבא של סבא שלי עומד).

מהחזרה שלי אני קצת חופרת על השטיחים ומצאתי מישהי שמוכרת שטיחים שהם מכינים ומוצאים בכל הכפרים סביבה ובתורכיה, הכול בעבודת יד, והיא שולחת לכל העולם. ממש ממליצה להיכנס לאינסטגרם שלה- Kayakilims

אני מצאתי לי אחד מושלם בשוק הפשפשים, סתם נכנסתי לחנות ולא חשבתי שאני אמצא את מה שאני מחפשת (כמובן טורקי בעבודת יד, בגוונים פסטלים ורכים), ישר קלטתי אחר והמוכר אמר לי שזה שטיח טורקי מלפני 60 שנה… עכשיו אני מחפשת מימון:)

מקווה שנהנתם ושראיתם את איסטנבול מזווית קצת אחרת וחיובית יותר,

שלכם יערה