איסטנבול או סוג של טיול שורשים

If the Earth were a single state, Istanbul would be its capital

Napoleon Bonaparte

הכל התחיל מזה שאבא שלי כתב לכולנו בוואטסאפ המשפחתי שהוא שוקל לנסוע לרוץ במרתון באיסטנבול ואולי נרצה להצטרף (לנסיעה כן? מה לי ולריצה של יותר מ 10 מטר אחרי הבנות שלי). באופן ממש לא אופייני למשפחה שלנו, סגרנו תוך כמה ימים סופ"ש באיסטנבול.

אחד החלקים הכי אהובים עלי הוא לבדוק מה קורה ביעד שאני נוסעת אליו, והחלטתי להתעלם מכל ההערות מסביב- "באמת?! איסטנבול?! זה בטוח?!" אז אני ירושלמית במקור, וגם פה לא ממש בטוח. עכשיו גם חודשיים אחרי שחזרתי אני יכולה להגיד לכם שלצערי הרגשתי הרבה יותר בטוחה שם מאשר פה.

חוץ מההמלצות המעולות שקיבלתי מחברות שנוסעות לשם על בסיס קבוע, אחד המקומות שהתחלתי לעשות דרכו חיפוש הוא הפינטרסט. החיפוש שם הביא אותי להמון בלוגים והמלצות נהדרות! תראו את תחילת תוצאות החיפוש, לא עושה לכם חשק?

________________________________________________________________________

אז אחרי טיסה, הדבר הבא היה לסגור מלון או דירה. אבא שלי הבהיר שאין לו עניין בדירה ושהוא רוצה ארוחת בוקר וכו' אז הלכתי עם ההמלצה של החברות שלי על מלון משפחתי קטן. הוא התברר כהחלטה הכי מוצלחת של הטיול! (מורן ויערה תודה לכן שוב! אתן נהדרות).
Faik Pasha הוא מלון קטן הממוקם בשכונה הכי מגניבה באיסטנבול- צ'יהנגיר (Cihangir). שכונה היפסטרית, ליברלית וממש מגניבה, שהיא גם ממש צמודה לרחוב איסטיקלל- שהוא המדרחוב המרכזי באיסטנבול. 

המלון הוא בנין מאוד עתיק שעבר שיפוץ מקסים. יש ארוחת בוקר סופר מגוונת ומושקעת. היא מוגשת בבית קפה של המקום (שפתוח גם לאנשים מבחוץ). קירמה שהיא הבעלים וגם עובדת שם, היא האישה הכי נחמדה שתפגשו, היא נתנה לנו המון המלצות מצוינות ודאגה שיש לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

תמונות מאתר המלון

המקום ממוקם בחלק האירופאי החדש של איסטנבול- די מהר מבינים שהעיר הזו היא עצומה, וכמה ימים שם ממש לא מספיקים למצות אותה. אני אתחיל בכמה המלצות על השכונה של המלון. היא מלאה במסעדות, בתי קפה, חנויות אומנות, חנויות יד שניה ועתיקות- בקיצור גן עדן. יכולנו להסתובב שם כל הסופ״ש ועדיין לא לראות חצי. ממש לפני שעלינו על מונית לשדה התעופה, הלכנו מרחוב מקביל שהיו בו כל כך הרבה דברים יפים. בקיצור אני לאיסטנבול בטוח חוזרת.

כמה המלצות על אוכל. אני טבעונית ובאופן מפתיע אולי, אכלתי מעולה באיסטנבול! שתי מסעדות שהן ידידותיות לטבעונים ובכלל. Vegan Istnabul היא מסעדה ממש פשוטה וטעימה של זוג מקומי שפתח מסעדה טבעונית לחלוטין. בקומה מעל יש גם חנות נהדרת עם מוצרים טבעיים ומגבות חאמם זולות ונעימות.

ממש ברחוב ליד יש בית קפה שוודי, יש שם קפה מעולה שמכינים בצורה ממש מיוחדת ומלא מאפים. שווה קפיצה, אבל תהיו סבלניים:) הם לוקחים את עצמם מאוד ברצינות ומשקיעים ממש בהכנת הקפה. Swedish Coffee Point

התמונות מכאן

לאורך כל הרחוב יש המון מקומות, מסעדות וחנויות, וממש בסופו יש מסעדה נהדרת, Journey– המסעדה מעוצבת נהדר ויש להם פשוט אוכל נפלא לכל ארוחה ביום (ממש לא רק לטבעוניים). 

התמונה מכאן
התמונות מכאן
התמונות מכאן

זה ממש על קצה המזלג, יש המון המון אוכל טעים באיסטנבול, וכמובן יש גם אוכל רחוב טעים.
מאפה/ממתק שנקרא Tulumba טולומבה ואתם חייבים לטעום, תמצאו את אלה שהן גדולות יותר. כמובן שיש ערמונים על האש בכל פינה. מה צריך יותר מזה. 

אני לא אכתוב על המקומות המתוירים (והמקסימים ביותר!) שיש בעיר הזו, כי באמת שיש המון מידע בכל מקום. אל תפספסו את המסגדים ושייט על הבוספורוס. אבל אני חושבת שיותר מהכול, פשוט תסתובבו ברחובות. תפגשו שם המון אנשים נחמדים, אוכל טעים והמון חתולים מהממים!

בואו רגע נדבר על החתולים באיסטנבול. בכל העיר יש המוני חתולים, אבל בשונה מאצלנו (בארץ) שבעיניי רבים הם נחשבים חיית זבל, כזו שחיה בפחים וברחובות- שם, מתייחסים אל החתולים בכבוד ובהערכה. בכל מקום יש חתול שיכול לשבת על כסא בבית קפה או על ערימת שטיחים בחנות יד שניה. מכינים להם בתים מעץ, קערות מלאות אוכל והמון אהבה.

חתולים באיסטנבול
מרחבי העיר

אחת החוויות שלא הייתי בטוחה לגביהן, וגם במהלכן היה מעט מביך היא -החמאם הטורקי. החלטנו להתגבר על המבוכה וללכת. קיבלנו המלצה על חמאם מקסים! kilic Ali Pasa Hamami, קליק עלי פאשה– נעים, נקי ביותר ומפנק. החמאם נבנה במאה ה 16 והמבנה מקסים. זו באמת חוויה חד פעמית, מרעננת ומצחיקה בו זמנית. דמיינו את עצמכם בענן של קצף:) אם אתם מחליטים ללכת, אז שימו לב שיש שעות מופרדות לנשים ולגברים, ושכדאי לקבוע תור מראש.

תמונות מאתר החמאם

כמה המלצות על חנויות מקסימות שנתקלתי בהן בשיטוטים, ואני באמת ממליצה לכם פשוט לשוטט כי יש עוד המון!
Pupa Vela היא חנות ובית קפה קטן מאוד של אמנית קרמיקה נהדרת. היא מוכרת גם מוצרים של יוצרים אחרים.

המוצרים והסטודיו

ממש דלת ליד יש חנות וסטודיו לעיצוב Studio Lugo, סטודיו לעיצוב פנים, וגם מוכרים מוצרים מקסימים בחנות שלהם.

התמונות מכאן

יש עוד המון חנויות קטנות, לחלקן אין בכלל אתר או פייסבוק, אז תצטרכו להאמין לי ולהמשיך לשוטט.
אני נשארתי עם המון טעם של עוד. אני בטוחה שאחזור לשם מתישהו בקרוב. כולל קפיצה לאיזמיר (משם באמת השורשים שלנו), אולי שם אני אמצא שטיח. זה מצחיק שכל הסופ"ש חפרתי לאחים שלי שאני חייבת שטיח טורקי מקורי ולא עשיתי את הקישור למשפחה. אבא של סבא שלי הגיע מהעיירה Milas ליד איזמיר. באותו זמן היו 45 בתי מלאכה שיצרו שטיחים וטקסטיל ומתוכם היו 42 בבעלות יהודים. סבא רבא שלי ניהל אחד מאלה, ולאחרונה גם גיליתי שהמקצוע של סבא שלי היה אורג. מעולם לא ידעתי את זה כי כשעלה לארץ עבד בכל מיני עבודות כפיים שונות. הנה תמונה מהמקום שבו היו מציירים את הדוגמאות לשטיחים (אבא של סבא שלי עומד).

בית מלאכה במילאס

מהחזרה שלי אני קצת חופרת על השטיחים ומצאתי מישהי שמוכרת שטיחים שהם מכינים ומוצאים בכל הכפרים סביבה ובתורכיה, הכול בעבודת יד, והיא שולחת לכל העולם. ממש ממליצה להיכנס לאינסטגרם שלה- Kayakilims

Kayakilims

אני מצאתי לי אחד מושלם בשוק הפשפשים, סתם נכנסתי לחנות ולא חשבתי שאני אמצא את מה שאני מחפשת (כמובן טורקי בעבודת יד, בגוונים פסטלים ורכים), ישר קלטתי אחר והמוכר אמר לי שזה שטיח טורקי מלפני 60 שנה… עכשיו אני מחפשת מימון:)

שטיח מושלם משוק הפשפשים

מקווה שנהנתם ושראיתם את איסטנבול מזווית קצת אחרת וחיובית יותר,

שלכם יערה

שתפי את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Pinterest
Email

18 תגובות

  • נועה בר-נס הגיב:

    יערה, תודה על פוסט מקסים וכיפי. מאד אוהבת את הפוסטים שלך.
    הייתי באיסטנבול לפני יותר מעשר שנים, אבל אני זוכרת בעיקר את האתרים המרכזיים התיירותיים ואת השוק. הפוסט שלך באמת מראה משהו אחר לגמרי , וממש עושה חשק, למרות שאני מודה שעדיין נשמע לי קצת מפחיד.

  • הגילוי על סבא שלך מרגש בטירוף!!! עושה ממש חשק לרכוש שטיחים 🙂 איזה טיול מקסים

  • זיוה רע ן הגיב:

    איך עשית לי חשק להתעופף עכשיו לאיסטנבול. מקווה לאזור אומץ ולבקר בה בהזדמנות. היא מצטיירת לי עיר מרתקת. אהבתי את הבחירות האישיות שלך והכי מכולן את מה שכתבת על החתולים.

  • איך עשית לי חשק לנסוע!!! כלומר, מזמן מזמן אני רוצה… אני יודעת שלא אפסיק לצלם שם מרוב הנאה ומסיבות מובנות אני דוחה, אבל עכשיו ממש עשית לי חשק! והסיפור עם סבא רבא – מרגש ביותר! תראי את האנשים בתמונה, איך הם לבושים מוקפד, כמה מכובדת העבודה שלהם!

    • yaarah הגיב:

      תצלמי מלא!! אני אפילו לא שיתפתי בעוגמת הנפש שצילמתי בלי כרטיס זכרון:(( נשארו רק תמונות מהפלאפון. וכל כך נכון על התמונה והבגדים- כל עבודה מכבדת את בעליה:) מוקירה את התמונה הזו מאוד

  • מיכל מנור הגיב:

    יערה, איזה פוסט מקסים, אני אוהבת מאד את ההמלצות שלך.

  • ניני אטלס הגיב:

    פוסט מקסים, חם ומלא שמחת חיים.

  • אביב הגיב:

    אחלה פוסט. אכן עיר מיוחדת ומפתיעה עם אוכל נפלא. ממש כיףלעקוב אחרייך.
    ניפגש לקפה בביקור הבא שלי בישראל 🙂 אבל באמת.

  • איזה פוסט כיפי. אהבתי מאוד לקרוא ולראות איך החתולים מתפנקים להם ברחובות איסטנבול. יש בזה משהו מחמם לב במיוחד.
    והכי אהבתי – את התמונה של מציירי השטיחים. מעולם לא חשבתי איך בעצם מתחילים בעיצוב שטיחים כאלה וזה נראה מרתק. אוצר משפחתי של ממש. נראית עיר ממש כיפית!

    • yaarah הגיב:

      תודה! באמת אוצר משפחתי (חבל שלא נשארו לי כמה שטיחים…) אבל תמונה זה גם המון:) החתולים והעיר נהדרת!

  • ינינה הגיב:

    איזה מגניבה איסטנבול שלך! ואיזה יופי של תגליות יש לך על בתי הקפה והמקומות המעוצבים.
    גם אני מאוד אוהבת לשוטט בה ברחובות כך סתם. מרגש לשמוע על החתולים.
    עשית לי חשק לנסוע אליה ליותר מכמה שעות של קונקשן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *