פיג׳י. ההיית או חלמתי חלום?

״Be who you are on the inside״

Moana

הגענו לפיג׳י בלי הרבה תכנון, וגם החלטנו די ברגע האחרון. בסיום הסיבוב שלנו כשהגענו חזרה לדרווין, היינו צריכים לצאת מאוסטרליה. אחרי שלושה חודשים של טיול (בגלל הוויזה שקיבלנו שהיתה לשנה, אבל עם יציאה כל שלושה חודשים), ולכן חיפשנו יעד יחסית לא רחוק. וזה לא קל, כי אוסטרליה רחוקה בערך מהכול. באלי לא אופציה, כי כולנו צריכים דרכונים זרים, בניו-זילנד כבר היה שיא החורף, ולכן חשבנו על יעד שיהיה חם ופשוט ננוח. חיפשנו דילים שייצאו מסידני. יצא שגם בדיוק באותו הזמן היתה חופשת בית ספר (ממש ממליצה שתמיד תתעדכנו בחופשות שאתם מטיילים באוסטרליה, כי יש עומס ועליה במחירים). אנחנו לא אנשים של ריזורטים גדולים, ואלו היו רוב האופציות בפיג׳י, אבל מצאנו ריזורט יחסית פשוט ולא גדול- דמיינו קלאב מד אבל בשנות ה-80׳.

האי היה סגור הרמטית בכל תקופת הקורונה וההשפעות ניכרו בכל מקום. זהו אי שמובסס ברובו על תיירות והדבר פגע בכל האוכלוסיה. יחד עם זאת האנשים הפיג׳יאנים הם מסבירי פנים, שמחים ומאוד נחמדים. כל אדם שתפגשו, יפגוש אותך בחיוך גדול ובאימרה- ״Bula”- המשמעות היא שלום, ברוכים הבאים, בוקר טוב ובעצם כל אמירת שלום כלשהי. אגב אפשר לענות בבולה, או bula vinaka.

הפיג׳יאנים הם אוהבי ישראל גדולים (הרוב באי הם נוצרים אדוקים, אבל יש גם אוכלוסיה הינדית ומוסלמית). לא עשינו המון מחקר לפני ולקחנו ריזורט שעתיים דרומה מנאדי (העיר הגדולה באי המרכזי). בדיעבד, אולי הייתי מחלקת את הזמן ומבלה חלק בריזורט קרוב יותר לנאדי, כי רוב הסיורים יוצאים מאזור נאדי. פיג׳י היא ארכיפלג עם המון איים, אנחנו היינו עם ילדות וגם הבנו במסע שלנו די מהר שאנחנו לא ממש טובים בהפלגות (מחלת ים ומלא בחילות…). לא ראינו את האיים הקטנים יותר, שהם כנראה בתוליים ויפים אף יותר. בילינו 10 ימים בין הבריכה לים, יצאנו ליום אחד של טיול לאי קטן שבו היו שנורקלינג- שהוא אחד היפים שיש בעולם. היו עוד פעילויות והופעת שירה וריקוד- היה מאוד תיירותי אבל כיף (חוץ מהבחילות בים). אנחנו ישנו ב- Fiji Hideaway Resort & Spa היתה לנו בקתה נקיה ומרווחת, האוכל ברובו היה בסדר:) יש השפעות של אוכל הודי, ואת זה אנחנו אוהבים. קיבלנו המלצות חמות על הריזורט הזה, אבל לא היה בו מקום בימים שהיינו. היו הפעלות בבריכה והופעות מצחיקות וחמודות (ברובן) בערבים. לפעמים הרגשנו קצת בריקוד מושחת הפיג׳יאני (אבל איפה בייב ופטריק סוויזי?). הבנות לחלוטין הרגישו שהן באי של מואנה, והן נהנו מהשגרה הרגועה שהיתה לנו. הרגשנו שאנחנו בחופשה מהמסע. התמונות מהחופשה הפיג׳יאנית שלנו ידברו בשם עצמן:)

אגב בתמונה של אביגיל עם הצמות, היא מחזיקה את בובת האקידנה שלה, והגברים בתמונה משמאל למטה הם שוטרים בשדה התעופה- זהו הלבוש הרשמי שלהם (חצאיות לבנות), וזה מסכם את הקלילות והנחמדות של האנשים באי.