The real voyage of discovery consists not in seeking new landscapes, but in having new eyes
Marcel Proust
בפוסט הקודם הגענו לברום דרך הגיב ראוד (The GIbb River Road). את הדרך חזרה לדרווין עשינו דרך הכביש הראשי (אל תדמיינו כביש של ארבעה מסלולים- אחד לכל כיוון לאורך אלפי קילומטרים). הגענו לעוד פארק מדהים- Purnululu National Park. הוא הוכרז ע״י אונסקו כאתר טבע לשימור. יש בו תופעת טבע ייחודית של שכבות סלעים ייחודיות שיוצרות צורות של פסים ושל כוורות. יש המון מסלולים בפארק, מקלים מאוד עד למטיבי לכת. בתוך הפארק יש רק שני אתרי קמפינג מאוד פשוטים (בלי מקלחות…) ההגעה לפארק היא רק ברכב 4*4 וכביש הגישה הוא משובש וקשוח, אבל לגמרי היה שווה את זה.
תוהים מה זה ליד אביגיל וירון? קן טרמיטים. יש אלפים אם לא מאות אלפים בכל האזור. חלקם ענקיים!! ירון מעל מטר תשעים וככה זה נראה. הן סופר יעילות, יש להן מצפן פנימי והן בונות את הקינים כך שתמיד חלק בשמש וחלק בצל (מרגישות צפון-דרום). מי שרוצה לקרוא משהו יותר מקצועי ממני.
משם המשכנו ל- Lake Argyle. זהו אגם עצום (כמה עצום? פי 5 מהכנרת), הוא אגם מלאכותי שנוצר ע״י בניית סכר באזור. באזור יש המון חיות פרא, המון דגים. יש 35,000 ״פרשיז״- קרוקודלים של מים מתוקים באגם. כן, כן נכנסים אליו כי הם צמחוניים ולא מפריעים לאנשים. המים אגב יחסית פחות קרים משאר מקורות המים שיצא לנו להיות בהם.
ישנו בפארק קראוונים ענק. יום אחד באוהל והשאר בבקתה. האמת שפה לא ממש ממליצה על קמפינג. זהו הפארק הכי צפוף שנתקלנו בו, הנוף יפה אבל הצפיפות לא ממש נעימה. בבקתה היה מאוד כיף. יש מסעדה עם הופעות מוזיקה כל ערב (אותה הופעה, אל תופתעו). יש שיעורי יוגה בבוקר, בריכת אינפיטי מאוד מפורסמת- כולם נכנסים לצילום ויוצאים, המים קפואים כמו בריכת קרח. ממש לאמיצים.ות בלבד. המקום יפה מאוד, יש אוכל טעים במסעדה, אפשר לצאת להליכות מתוך הפארק ויש ירידה ישר לאגם. האוסטרלים מאוד חזקים בסיורי מסוקים- יש מנחת בפארק, המראות די תכופות למי שרוצה לטוס כמה דקות בכמה מאוד דולרים.
המשכנו לנסוע מזרחה. עשינו עצירה במקום קסם- מעיינות חמים. גם שם ישנו בפארק קרוואנים. הבקתה היתה סבירה ודי מיושנת (שום דבר מיוחד לצייין אותו), אבל המעיינות החמים של מטרנקה הם בהחלט עצירה ראויה. Mataranka Thermal Pool and Rainbow Springs– מעיינות חמים (עכשיו כבר הבנתן את הטמפ׳ של המים באוסטרליה, אז אל תדמיינו מים רותחים, אלא מאוד נעימים לשחייה). תביאו איתכם כל מיני סוגי מצופים, נודלים וכו, ובעצם נכנסים בנקודה מסוימת ונסחפים עד הסוף וחוזר חלילה. יש סיכוי שהבנות עשו את זה בערך 30 פעם. עדיף להגיע יחסית מוקדם, אני חושבת שזה אחד המקומות הכי עמוסים שהיינו (גם פה, שוב עומס זה יחסי, יש המון אנשים אבל הכול בנועם ובשקט). המים בתמונות בלי פילטר, כן ככה במציאות.
זו היתה קצת סטיה דרומה, והתחלנו להצפין חזרה. עצרנו בדרך למסלול הליכה ב- Edith Falls. כמו שאר המקומות באזור, הוא יפה, רגוע, מים קפואים. אנחנו זכינו ביום חום, ובמצב-רוח לא מוצלח של הילדות, אבל גם בתוך כל הצלחנו ליהנות מהיופי.
משם נכנסנו אל תוך –Litchfield Park והלכנו אל – Florence Falls Waterhole. המסלול מרוצף בחלקו ומסודר מאוד.
כולנו מסכימים פה אחד שגולת הכותרת באזור הייתה החווה של נינה- Nina’s Ark Wildlife Sanctuary. נינה היא אישה מדהימה, וטרינרית במקצועה. נינה מגיעה ממשפחה של מגדלי בקר. נינה הייתה מעלה את הבקר אל המשאיות, ובשלב מסוים בחייה, היא הבינה שהיא לא מסוגלת לעשות את זה יותר. היא רכשה יחד עם בן-זוגה שטח גדול באמצע שום מקום. שנים שהם מצילים מאות בע״ח. כל מי שניתן לשיקום ושחרור – חוזר לטבע. נינה עושה סיורים מקסימים בחווה ויש שם גם אוהלי גלמפינג (אם היינו מגלים עליה לפני כן, לגמרי היינו באים לישון אצלה).
יש בחווה קנגרואים, המון סוגי ציפורים, אופוסומים, שוגר-גליידרים (סנאים מעופפים) ועוד המון. יש המון חיות ששוחררו ורק חוזרות לארוחות ולאירוח אצל נינה. הכי חמודה זו גולדי- ציפור שנקראת Tawny frogmouth. היא לא ממשפחת הינשופיים, נקראת כך בגלל צורת הפה שלה. והיא בדומה לינשוף, חיה לילית-טורפת.
משם התקדמנו לפארק קקאדו. הוא הגדול ביותר באוסטרליה והמפורסם מכולם. אנחנו הגענו אליו קצת עייפים אחרי חודש של טיול קמפינג מאוד אינטנסיבי, וגם ראינו כל- כך הרבה מפלים, מקורות מים וטבע עוצמתי. אני חושבת שהשילוב של השניים גרם לזה שלא היינו מאוד פעילים בפארק. חילקנו את הלינה בין שני מקומות- הראשון היה מאוד מוצלח- Anbinik Kakadu Resort שממוקם בג׳בירו. יש שם כמה סוגי לינה, אנחנו ישנו בגלמפינג וחוץ מהעטלפים שישנו מעלינו ועשו לנו רעש מטורף, היה ממש נעים וכיף. יש בריכה ומהמסעדה היתה גם מוצלחת. קרוב לשם יש מרכז מבקרים מאוד מענין- Bowali Visitor Centre ועוד מרכז יפה באזור קואינדה- Warradjan Aboriginal Cultural Centre. המרכז הראשון מתרכז יותר בטבע והשני יותר בהיסטוריה ובמסורת האבוריג׳ינית. עשינו את המסלול ל- Barramundi Gorge (Maguk) Waterfall (אחד היפים). כמו-כן הלכנו גם בכמה מסלולים שאפשר לראות ציורים עתיקים מהשבטים המקומיים באזור- Burrungkuy (Nourlangie). שיט על נהר שיוצא מקואינדה היה מאוד יפה (כדאי זריחה או שקיעה), ושם גם ראינו את הקרוקודילים הכי גדולים שראינו אי פעם.
משם הצפנו אבל הגענו לחווה שהיינו מוקפים יתושים ברמה שלא ניתן היה לשבת דקה בחוץ (לאורך כל היום), אז אחרי לילה החלטנו לחזור לדרווין. הנסיעה לא היתה ארוכה ואחרי חודש בדרכים פינקו את הבנות בסרט המיניונים ופופקורן.
תודה שאתם.ן פה! חולקים.ות איתנו את המסע,
נתראה בקרוב, שלכם יערה