Traveler, there are no paths. Paths are made by walking – Australian Aboriginal Proverb
הגענו לאזור שבכלל לא ידענו על קיומו לפני שטסנו לפה. מאז הפוסט האחרון אנחנו כבר באזור שונה לגמרי, אבל אני מנסה לעמוד בקצב. בפוסט האחרון שלי היינו באליס ספרינגס ואזור המדבר. משם טסנו לדרווין. אוסטרליה כל-כך גדולה, מגוונות ועם אקלים שונה (גם אזורי זמן שונים). דרווין היא בירת הטריטוריה הצפונית והאקלים בה טרופי. הזמנים הטובים לטייל באזור הם בין מאי לאוקטובר. לאחר מכן מאוד חם וזוהי העונה הרטובה עם גשמים רבים.
התמזל מזלנו ויש לנו חברה מקומית, שחיה כמה שנים בדרווין (היום היא בסידני). כשדיברנו איתה לפני שהגענו, היא אמרה לנו שאחד המקומות הכי אותנטיים ויפים בעיניה הוא הקימברלי. זהו אזור מערבית לדרווין ונמצא במדינת מערב אוסטרליה. כמה מזל שהקשבנו לה. יצאנו לנו לדרך הרפתקאות וחתחתים. לא הכול היה קל אבל רוב הזמן היינו באמצע טבע פראי, מוקפים ביופי מדהים ובאנשים מאוד נחמדים.
דרווין
הגענו לעיר חמודה, לא מאוד גדולה אבל ידידותית. היא קצת פזורה ואין מרכז אחד, היינו עם רכב, וזו נראית לי האופציה הכי נוחה. ישנו במלון דירות קטן וחמוד- Alatai Apt, עם בריכה ממש מוצלחת שהבנות בילו בה המון. כמה המלצות בעיר: יש כמה פארקי מים קטנים שהם בחינם, שניים שהיינו- Leanyer Water Park ו- Palmerston Water Park. ממש כיף לכולם בימים חמים (מזג אוויר טרופי תמיד חם, או חם מאוד). יש בריכה ציבורית חינם- Nightcliff Swimming Pool, וגם בריכת גלים ליד הים (היא בתשלום), יש חוף מלאכותי וגם מסלול טרמפולינות במים. שוק- Mindil Market של אוכל וגם מלא ביתנים של קניות. ממליצה ללכת לשם לכיוון שקיעה, לקנות משהו לאכול ולרדת לים לשקיעה. מבחינתי ההיילט של דרווין היתה מסעדה טבעונית מעולה!! Ebb and Flow. כולם ממש נהנו, ואני הטבעונית היחידה והבנות בשלב מאוד פיקי באוכל, אז הצלחה גדולה.
בדרווין שכרנו ג׳יפ 4*4 (פורד ריינג׳ר, אוטו מעולה ועכשיו ירון רוצה אחד כזה בארץ). שכרנו מאיש מקסים את כל ציוד הקמפינג- לרוב בתקופה הזו הוא עמוס בעבודה, אבל בגלל הקורונה היה לו המון ציוד זמין. שמחים על ההחלטה לשכור הכול ולא לקנות ציוד באחת הרשתות הגדולות. קוראים לו מל וזה האתר שלו. הגענו אליו ובחרנו מה אנחנו רוצים, מבחינת ציוד אני מדברת איתכם על: אוהל, מזרונים איכותיים, כסאות נוח, מחצלת, כיריים וגז, כלים, פנסים וכל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו שצריך לקמפינג ועוד. זמן שחיכינו שהוא יכין לנו את הציוד, מצאנו בית קפה ממש טעים ויפה, גם מתאים לארוחות צהריים- Besser Kitchen and Brew Bar.
אחרי הרבה חיפושים והבנה שלקחת אוטו בדרווין ולהחזיר בברום זו לא אופציה, תכננו מסלול של הלוך-חזור. את ההלוך נסענו דרך The Gibb River Road (דרך עפר רק לרכבי שטח) ואת החזור דרך הכביש המהיר (אל תדמיינו פה כביש של 4 מסלולים לכל כיוון, בכל זאת באמצע שום מקום). אז עזבנו את המלון החמוד שלנו, את השקיעה בדרווין, העמסנו את הטנדר ויצאנו לדרך.
The Gibb River Road
אני חושבת שכולנו רואים בחלק הזה של הטיול שלנו, את אחד ההיילטים של הטיול כולו. האזור הזה הוא תמצית הקסם של אוסטרליה- יופי פראי ובתולי, דרכים ארוכות ומבודדות, אנשים נהדרים ונחמדים והכול עטוף ברוגע ובקצב איטי. זהו גם החלק הכי מאתגר של הטיול שלנו, כל אחד מאיתנו יצא קצת מהאזור הבטוח שלו, אין בכלל קליטה סלולרית במשך ימים והשממה והשקט שולטים. אחד הדברים היפים והמרשימים הם עצי הבאובב. הם כנראה הובאו מהמתיישבים הראשונים מאפריקה, אבל יש כמה סוגים והם נפוצים מאוד בטריטוריה הצפונית.
מצרפת פה מפה של הדרך. היא מתחילה קצת אחרי Kununurra ומסתיימת ב- Derby. אם אתם עם אוטו או משכירים ומחזירים במקום אחר, אז הייתי ממליצה להתחיל מברום ולהתקדם. יחסית המקומות המסודרים והמפנקים הם מזרחיים יותר. כמו שאפשר לראות במפה, ברגע שנכנסתם, אין המון פיצולים או דרכים חלופיות, ורוב הדרכים הצדדיות הן מאתגרות יותר (מבחינת נהיגה וגם לנוסעים). יש המון המון מידע באינטרנט, תעשו חיפוש עם השם של הדרך ותקבלו המון תוצאות.
בגלל שהדרך היא יחסית מבודדת ואין המון כבישים מקשרים, כל מי שנוסע במקביל אליך, ישן באותם מקומות לינה. כל יום צחקנו איך בדרך אתה כמעט לא רואה מכוניות ואז במתחם קמפינג (Caravan park) הכול מלא אנשים. הבנות גם התחברו עם ילדה חמודה מפרת׳, כל פעם שנפגשנו איתה שוב בדרך היתה שמחה גדולה! פה יש רשימה של כל מקומות הלינה בגיב. חלקם קמפינגים פשוטים מאוד ובסיסיים- מקלחת ושירותים ויש כאלה עם גלמפינג ובקתות מפונפנות, עם מסעדה ומוזיקה חיה. רוב האנשים שפגשנו בדרך היו פנסיונרים.יות (ה-Grey Nomads) שפשוט הבטנו עליהם בהערצה- תפעול קרוואן או מוטור הום נגרר מצריך עבודה קשה, והם כולם עושים זאת בהנאה גדולה. הם צוחקים על החוויה ומכנים את זה – Adventure before Dementia. תנסו להגיד את זה במבטא אוסטרלי שמקצר את רוב המילים ותראו איך מתחרז- אגב יש להם סטיקרים למכוניות, חולצות והכול.
קשה לבחור איזה מפל או מסלול הכי אהבנו. הטבע באזור הזה הוא באמת הכי עוצמתי שראיתי. בהתחלה היה לנו קצת קשה להתרגל לעד כמה המים קרים באוסטרליה, אבל אחרי הליכה בחום, התרגלנו למים. (לאוקיינוס בחורף לא התרגלנו ולא נכנסנו…). עשיתי גלריה גדולה ואתן לתמונות לדבר בשם עצמן.
מבחינת בעלי-חיים, לא ראינו המון כמו בשאר אוסטרליה, ונראה לי החיה הכי נפוצה היא קרוקודילים- אבל יש הפרדה מאוד חשובה בין קרוקודילים שחיים במים מלוחים לבין אלה שחיים במים מלוחים, בעגה המקומית- Salties and Freshies (fresh water crocs). יש הקפדה מאוד ברורה על החוקים, המקומות מסומנים בצורה מעולה- ואל! תזלזלו בשלטים. ה״פרשיז״ הם צמחוניים וקטנים יותר ונמצאים ברוב מקורות המים והם לא מסוכנים. לרוב לא רואים אותם, הם לא מתקרבים לאנשים. כן אגיד ששחה לידי אחד קטן וכמעט חטפתי התקף לב, אבל שמרתי על קור רוח ולא צרחתי. כמובן בלב שקשקתי- אבל לא רציתי שהבנות ישמעו אותי או יבינו מה קורה, כי לא בטוח שהיו נכנסות אחכ למים שוב.
לא הכול היה ורוד, היו לנו הרפתקאות מאתגרות- נתקענו עם פנצ׳ר מטורף… המלצה חמה שלי- תבדקו איפה הגלגל ספייר שלכם. במזל פתאום אחרי שהעמסנו את כל הטנדר, שאלתי את ירון אם ראה את הגלגל? אחרי שהבנו שלא ראינו אותו שנינו, ושעוד שהיתה קליטה ליד דרווין- נכנסתי ליוטיוב וראיתי סרטונים. בקיצור, הגלגל מתחת לתא מטען, צריך מוט לגלגל ולהוריד.
אז יצאנו לדרך מ- Ellenbrae Station. רק עשינו עצירה לארוחת בוקר מאוחרת. הם מכינים שם סקונס שמפורסמים מאוד בכל המסלול (למי שלא טבעונית). יצאנו שמחים ומלאים, ובערך אחרי חצי שעה- בום, טראח! פנצ’ר בגלגל. עצרנו בצד, חם ממש, אבל הבנות היו בתוך האוטו והיה להם יחסית בסדר. ירון ואני הצלחנו להוציא את הגלגל, אבל לא היינו בטוחים איפה למקם את הג׳ק. כבר אמרנו אנשים נחמדים? כל מי שעבר עצר ושאל אם צריכים עזרה. זוג חמוד עזר לנו לשים את הג׳ק (אח״כ הסתבר שלא במקום הנכון), והם גם דאגו לשאול אח״כ שהגענו בשלום למחנה. כמובן שהבנו כבר שלא נמשיך באותו יום, אלא חוזרים לאלנברה. אחרי שמיקמנו את הג׳ק, ניסינו להכניס את הגלגל החדש והרכב לא היה גבוה מספיק. למזלנו עצר לנו טים- כמו שאתם מתארים, אוסטרלי בלונדי חסון, אמר לנו – Please mates, step aside. תוך דקות, הוא הביא ג׳ק נוסף, העלה את הרכב בקלילות ושם את הגלגל החדש.
חזרנו למחנה, ושמחנו בסוף שיצא לנו לבלות שם לילה- זה היה קמפינג מאוד פשוט, שקט עם לילה מלא כוכבים. הם גם זכו לאכול שוב סקונס בבוקר למחרת. אבל יותר מהכול, המזל הגדול הוא שיש שם מוסך קטן להחלפת צמיגים (כי איך אפשר להמשיך בלי ספייר??). קנינו צמיג חדש והמשכנו. כמובן שבדיעבד מסתכלים אחורה בחיוך, אבל אין ספק שבזמן אמת זה היה קצת מלחיץ.
היו לנו לילות קסומים בדרך, המון משחקים, שום קליטה, גם התבכיינויות, גם חברויות ובעיקר הקסם של אוסטרליה.
סיימנו את הדרך בחוף הצפון מערבי של אוסטרליה- בברום. עיר שהפכה להיות פופלרית מאוד (בקושי הצלחנו למצוא חדר במלון, וכולנו רצינו קצת מנוחה מהאוהל, בסוף היה ביטול והצלחנו למצוא). יש שם רחובות יפים עם בתי-קפה, מסעדות וחנויות. ממליצה לכם על קפה Green Mango Cafe, מנות טעימות לארוחת בוקר וצהריים- עם פנקייקס טבעוניים מעולים.
הקסם האמיתי בברום הוא השקיעה בים.
מברום, התחלנו לחזור מזרחה.
על הדרך חזרה לדרווין, ניפגש בפוסט הבא,
שלכן, יערה