מרכז אוסטרליה. או איך נתקענו בלי דלק באמצע המדבר ואנחנו עדיין נשואים.

But in the desert, in the pure clean atmosphere, in the silence – there you can find yourself
Father Sioscuros

אני חושבת שעד שלא מגיעים לאזורים המרוחקים והמדבריים של אוסטרליה- מה שמכנים האאוטבק (Outback). קשה לתפוס ולהבין את הגודל, המרחקים ואת המרחבים שיש פה.

אנחנו, הישרליים מגיעים ממדינה כל כך קטנה, המרחקים אצלנו הן באמת לא גדולים- אם בישראל לסוע מדרום לצפון ייקח בין 6-7 שעות, פה אנשים עושים נסיעה כזו בחצי יום וזה מעט.

אליס ספרינגס היא נקודת ההתחלה של רוב מי שמגיע למרכז יבשת אוסטרליה לטייל במדבר האדום, ה-Red center. לא בילינו באליס המון זמן, זו היתה תחנה של הצטיידות ושם אספנו את הקרוואן שלנו. טסנו אליה מאדלייד כדי לצמצם מרחקים. (מוזמנים לפוסט הקודם שלי על אדלייד ועוד)

אליס ספרינגס היא עיירה (או עיר במונחים של האזור). למי מכם שבדור שלי, זוכר את הסרט (המעולה!) פרסיליה מלכת המדבר- אז בסרט הם נוסעים מסידני לאליס ספרינגס. אגב מה שרואים בסרט לא מאוד השתנה עד היום… יש תחושה של קצת חזרה לעבר, עם המוזרות והקסם שבדבר. באליס היה זה גם המפגש הראשון שלנו עם הילידים- האבוריג׳ינים. יש משהו מרתק ועצוב במפגש שכזה. האירועים כאן דומים להיסטוריות של המון מדינות בעולם שבהן האדם הלבן הגיע לאזור מסוים, גילה אדמה עם משאבים יחודיים שכבר היו עליה אנשים ילידים, והאדם הלבן ניסה לכפות אג’נדה דתית תוך כדי שינוי הילידים ולהרוויח כסף.
ההשתלטות של האוסטרלים הלבנים (בזמנו תחת הדגל הבריטי) על יבשת אוסטרליה וטריטוריות אבוריג’יניות היתה יחסית מהירה ובדומה למקומות אחרים גם די אלימה. מה שעוד עצוב הוא שאמנם הילידים לא רק נחשפים לקידמה וטכנולוגיה, אלא גם לאלכוהול, מוצרי צריכה לא בריאים והשפעות שמשנות את התרבות המקורית ולעיתים מוחקות אותה.
עד לפני כמה שנים לא ממש דיברו באוסטרליה באופן פתוח על מה שנעשה לאבוריגי’נים, אבל כעת יש דיאלוג פתוח, ויש ניסיון מאוד גדול וכנה של הגורמים הרשמיים להכיר בעוולות העבר ואף לתקן מה שאפשר. כיום, בכניסה לכל מוסד רשמי אוסטרלי מוצגת/נאמרת הצהרה שמכירה באבוריג’ינים ובזכות ההיסטורית שלהם על האדמות האוסטרליות. הדגל האבוריג׳יני מתנופף בגאווה יחד עם האוסטרלי ברחבי היבשת, ושמות מקומות רבים הוחזרו לשם ה”ילידי” המקורי.

המלצה על בית קפה ממש טוב- Page 27 Cafe ומסעדה אסייתית כמעט טבעונית לחלוטין עם מנות מעולות – Tea Shrine.

לא הצלחתי להגיע לחווה הזו שמצילה קנגרואים- The Kangaroo Sanctuary Alice Springs. הסיורים מתחילים רק מיוני, אבל זו נראית לי חוויה מדהימה! גם אם לא מגיעים כנסו לדף הפייסבוק שלהם, הנאה מובטחת!

שני מסלולים קרובים לאליס ויחסית קלילים הם – Standley Chasm and Simpsons Gap.

פעם ראשונה שלנו בקרוואן (אם לא מחשיבים את חווית המידברן, שבה רק היינו באחד ולא נהגנו או נסענו). לקח לנו יום להתרגל אליו, אבל זו חוויה מעולה ונוחה. בטיול הזה אנחנו מרבים לזוז, שלא כדרכנו. אין פה הרבה ברירה, בגלל המרחקים, טיול כוכב הוא לא ממש אופציה ולכן מצאתי את עצמי אורזת כל יומיים. מה שכיף בקרוואן, שאין צורך לארוז, אלא רק לסגור ולשים בארונות לפני יציאה (דה ז׳ה וו לימי הדיילות שלי באל-על שהייתי סוגרת ומוודאת שכל הארונות סגורים לפני המראה). מה שעוד כיף שאם מזג אוויר נוח וכיף, לאלה שמטיילים עם ילדים, אתם לא נשארים תקועים בחדר מלון עם הילדים, אלא יכולים לשבת מחוץ לקרוואן עם כוס יין.

מאליס יצאנו לסיבוב גדול ברחבי המדבר האדום- המשכנו משם לקינגס קניון. לדעת כולנו הוא גולת הכותרת של האזור, למרות שהוא הרבה פחות מפורסם מהאולורו. משם המשכנו לאולורו וחזרה לעיר.

יצאנו לדרך – חשוב לזכור שיש תחנות דלק רק בערך כל 200 ק״מ. המלצה חמה, תעצרו ותתדלקו איפה שיש. כן, כן יצאנו טירונים ונתקענו בלי דלק בערך 40 ק״מ מתחנת דלק, באמצע שום מקום. מזל גדול שאנחנו במדינה עם האנשים הכי נחמדים שנתקלנו – באמת שעוד לא נתקלתי בעם כל כך מסביר פנים, מחייך ומושיט יד לעזרה. זוג לקח טרמפ את ירון לתחנה הקרובה, דאגו שימצא ג׳ריקן, ודאגו שמישהו יחזיר אותו. בינתיים אני אווררתי את הקרוואן, שמתי לבנות סרט בנטפליקס. טיפ- תורידו לילדים ולכם סרטים וסדרות מנטפליקס, מוזיקה ופודקאסטים לנסיעות, רוב הזמן אין קליטה.

עברנו את זה בקלילות יחסית ומזל גדול, זה יכול היה להיות סרט אחר לגמרי. הבנות עם הסרט, פרינגלס ומיץ תפוחים בקושי שמו לב לכל מה שהתרחש מסביב. גם בזמן שחיכנו לירון, נעצרו שני אנשים ושאלו אם צריך עזרה- נחמדים כבר אמרתי?

באזור יש פארקים לקרוואנים ולקמפינג. הכול מאוד מסודר באתרים: מגיעים ומתחברים לחשמל ומים, יש מקלחות ושירותים משותפים וגם עוד כל מיני דברים כיפיים- בריכה, פעילויות, מוזיקה, גני שעשועים ועוד.

Kings Canyon – יש בו כמה מסלולים ואנחנו עשינו את המסלול הטבעתי. מומלץ ממש, זה קניון עם סלעים ואדמה אדומה, הוא מרשים ביופיו. כל המסלולים מסומנים מעולה, יש מידע ופינות עם עזרה ראשונה בהמון נקודות. ממליצה לצאת מוקדם כדי לא להיות בשיא החום באמצע המסלול. בימים מאוד חמים הם סוגרים את המסלול יחסית מוקדם וניתן לצאת רק בשעות הבוקר המוקדמות.

יש פארק קרוואנים ענק עם בריכה ומסעדות. בשקיעה אפשר לעלות לפינת שקיעה- יש שם ואן שמוכר משקאות והופעה של זמר (סטייל בוב דילן, ניל יאנג), סיום ממש כיף ליום.

אחרי כמה ימים באזור, המשכנו לאולורו. המרחקים גדולים, יש אנשים שנוסעים לטיול יום מהאולורו לעוד אתרים. אנחנו לקחנו את הזמן, עצרנו גם בין לבין לפעמים ללילה, כדי לקצר טווחים.

Uluru אחד האתרים הכי מפורסמים שיש באוסטרליה. יולרה היא העיירה הסמוכה והיא למעשה עיירת ריזורט גדולה. יש בה את כל סוגי הלינה מקמפינג ועד חדרים מאוד יוקרתיים. יש מרכז קטן עם מסעדות, בית קפה, חנויות וסופר. במרכז מציעים גם פעילויות (חלקן בחינם) – סדנואת ציור אבוריג׳יני, סדנת די׳ג, יש מיצג של אורות על האולורו, ועוד כל מיני. ניתן להתעדכן באתר שלהם לגבי כל הפעילויות. משם גם אפשר לסגור טיולי יום ואטרקציות- סגווי, אופניים, מסוק (אגב מאוד חזקים פה בסיורי מסוקים באוסטרליה, קחו בחשבון שמאוד יקר).

היום אסור לטפס על האולורו, אבל יש כמה מסלולים שמקיפים אותו. האתר מאוד מסודר ויש הסברים בכל מקום – בכל יום יוצא טיול עם מדריך מקומי בבוקר, מאוד מעניין.

יש גם מרכז מבקרים עם תערוכה והסבר על כל ההיסטוריה והמשמעות של המקום, ממליצה. אנחנו עשינו חלק מההליכה מסביב וגם יום אחד שכרנו אופניים ונסענו מסביב. זו היתה חוויה מעולה למי שאוהב לרכב. ירד עלינו גשם, האבוריג׳ינים רואים גשם כברכה גדולה, והדבר כמעט לא קורה באולורו- היה קצת מאתגר עם האופניים והגשם אבל צלחנו גם את זה.

Kata Tjuta– שנקראות גם האולגות. גבעות מקסימות שנמצאות גם הן בפארק הלאומי. יש מספר מסלולים, ממש ממליצה לעשות את הסיבובי. ממש לא הייתי מוותרת- זהו עמק מקסים, עם נופים מעולים והליכה לא מאתגרת מדי.