פוסט פוסט פורים (ומידברן)- חלק א'

Clothes make a statement. Costumes tell a story

Mason Cooley

לקח לי לא מעט זמן. תמיד אפשר להאשים את החיים ואיך הזמן עף, אבל נורא רציתי לכתוב פוסט על תחפושות.
מזל שהפכנו את המידברן לנסיעה שנתית-משפחתית, כי עכשיו יש לי תירוץ מושלם לעשות עוד תחפושות ולכתוב על זה:)

לאלו מכם שלא מכירים את התופעה, כדאי לכם לבוא או לפחות לקרוא על המידברן.

אז עוד לפני המידברן, היה את פורים. תמיד אהבתי את פורים.
אחותי ואני היינו יושבות עם סבתא שלי ואמא שלי ובוחרות תחפושות מתוך בורדה (זוכרים את זה?). הכול היה נתפר ביד ובמכונה של סבתא שלי.
הכול היה בדיוק כמו שביקשנו. ועוד יותר.
כמעט תמיד ירד עלינו גשם בירושלים. כמעט תמיד הייתי מקבלת משלוח מנות שלא אהבתי. (אני הייתי דואגת להפריד מלוח ממתוק, ולעטוף יפה) ותמיד תמיד נהנו כל-כך.
לצערי לא הצלחתי למצוא המון תמונות וגם אמא שלי מסרה את התחפושות…. כי לא היה מקום בבית:(((
מצאתי מעט תמונות (איכות לא משהו, תסלחו לי וגם שנות ה-80) מה שיפה שכל התחפושות נלבשו בערך ע”י ארבעת האחים כל פעם בתחלופה.

אז במעבר להיום.
היו כמה שנים שהייתי די רדומה בפורים, אבל בשנים האחרונות כל שנה יש מסיבה בהוסטל שלנו. אז יש סיבה למסיבה.
בכלל מאז שאני אמא אני נהנית באופן לא נורמלי (הבית שלנו לפני פורים היה נראה יותר כמו מפעל לטולים) לעשות לנעמולי תחפושות. מזל שיש לי ילדה זורמת, אז ניסיתי לנצל מהר את העובדה הזו ואת זה שהיא עדיין לא מכירה את אלזה כל-כך טוב או הנסיכה סופיה (היתרונות של גן אנתרופוסופי במושב).
החלטנו (החלטתי שהיא תהיה שועלית (נשמע לה יותר טוב משועלה)- ומכרתי את זה טוב.
ההשראה שלי היתה ענבל כרמי שמכינה תחפושות מהממות! יום אחד שנעמה תהיה יותר גדולה נקנה לה אחת כזו.
ישר רצתי לפינטרסט ושם מצאתי המון המון רעיונות ומצאתי פטרן לכובע ושמלה מקסימים.
המון זמן עבר מאז שהפעלתי את מכונת התפירה שלי, ובמקרה יש לי במושב בחורה מקסימה שעשתה כמה סדנאות לתפירת תחפושות, ממש מומלץ לבקר אותה בבלוג המקסים שלה.

נכנסנו למוד פורים ואיכשהוא תפרתי והכנתי המון תחפושות למשפחה שלי (חתול תעלול, איילה, תוכי, חד-קרן, מלכת הלילה) אבל לצערי אין לי תמונות ממש טובות. אז רק מצריך אותנו להתחפש שוב:)

אז התחלתי מלתפור כובע שועל, הפטרן ממש טוב ומפורט, רק תמדדו את הראש לפני שתראו מה המידה שאתם צריכים (שלי יצא קטן מדי, מזל שיש עוד קטנטונת בבית והיה לו שימוש).

מה שמאוד משמח היה ששנה שעברה זכיתי בהגרלה של ענבל כרמי (כן זו מלמעלה)- תחפושת תוכי מהממת מטמבולינה (שלצערי לא מצאתי תמונות אבל נלבשה בהחלט כבר כמה פעמים גם אחרי פורים), כובע ושרביט של ענבל וצילומי פורים של איטן.
אז שנה שעברה הייתי בתחילת הריון וכל מיני דברים לא אפשרו את הצילומים ובסוף הצלחנו השנה! החלטתי שאמא שלי גם תבוא ונעשה צילומים של 3 דורות של נשים.
איטן היתה מקסימה, נעמה נתנה לה יד אחרי שתי דקות ומשם הן נהיו חברות טובות.
התמונות מדברות בעד עצמן.